התקנה "UGB" והקידומת "GB-8".
קלטות ומקליטי רדיו.מתקנים "UGB" ו- "GB-8" הופקו מתחילת 1941 במפעל הרדיו Voronezh ובמפעל הגרמופון בקולומנה, בהתאמה. בשנת 1931, המהנדס ב.פ. סקבורצוב יצר מכשיר הקלטה חדש לאותה תקופה "נייר מדבר". לאחר הגברה, הצליל מהמיקרופון הוזן לאלקטרומגנט שהרטיט עט עם דיו שחור, שמתחתיו נמתח סרט נייר. לאחר מכן, הקלטת הועברה דרך תא תאים, המכוונת אור מנורה חזקה אל הנייר. התנודות המוקלטות גרמו לשינויים במתח ביציאת התאים, שהוגברו והוזנו לרמקול, אשר שיחזר את ההקלטה. קל היה להעתיק פונוגרמות בשיטת הדפסה בכל בית דפוס וללא אובדן קלוש באיכות הצליל שלהן. התקני הניסוי הראשונים של מיצב "UGB" הופקו עוד בשנת 1941, אך סדרה של 500 מתקנים הופקה רק בסוף שנת 1944. ההתקנה "UGB" הייתה שילוב של מקלט הרדיו "6N-1" עם שלב אחרון חזק של דחיפת משיכה של המגבר בתדר הנמוך ורמקול חיצוני והתקנת "GB" עצמה. הקידומת "GB-8" הופק לפני יולי 1941 על ידי מפעל הגרמופון קולומנה בכמות של כ -500 עותקים. זה יכול לשמש עם כל מקלט רדיו. בשלב זה הסתיים שחרורו של "GB-8" בקולומנה, ובוורונז 'אחזור על השחרור בסוף 1944. מאז 1945 המפעלים כבר לא מייצרים התקנות, שכן הקלטה מגנטית התפתחה בכל רחבי העולם. זה היה חסר טעם לצאת נגדו, למרות שמבחינה אידיאולוגית היה למנגנון "נייר מדבר" יתרון, בניגוד להקלטות, בעליו יצטרך להקשיב למה שנמכר בחנויות, הגרסה הביתית של מנגנון "נייר מדבר" עבדה רק עבור רפרודוקציה, ומכיוון שטכנולוגיית המנגנון הייתה מקומית, לא ניתן היה לפחד מחדירת האידיאולוגיה המערבית, עם הרשומות שהובאו מחו"ל. כעת ניתן לראות את המכשירים ששרדו "נייר מדבר" וההקלטות אליהם בכמה מוזיאונים, למשל, בהרי ראש הממשלה. מוסקבה.
